מוברגים

מוברגים

мн.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр./

הוּברַג [-, מוּברָג, יוּברַג]

был завинчен

————————

מוברגים

мн. ч. м. р. /

מוּברָג

завинченный, привинченный